


פריסטייל אורבני | פרוייקט גמר
שכונה חדשה, קו חופשי
בהנחיית: אדר' איתן קימל, אדר' דייויד רובינסון
נקודת המבט האמנותית
כאמן רחוב, אני מנסה להבין למה הרחובות היום מרגישים לי כל כך שטוחים ומשעממים.
בעיניי הרחוב הוא קנבס חי לא רק תשתית תנועה אלא מרחב של מפגש, חיכוך, שכבות של פעילות וזהות. אבל בפועל הרבה מהרחובות שאני חווה היום הפכו לסטריליים וחזרתיים חזיתות אחידות, קומות קרקע סגורות או ריקות ומרחבים ציבוריים שמתוכננים לזרימה יעילה יותר מאשר לשהייה, משחק או חוויה. העיר אמנם מתפקדת אבל מאבדת את העומק שלה.
שאלת המחקר| צפיפות מול אחידות
מתוך זה עולה עבורי שאלה מרכזית איך מצופפים עיר מבלי לייצר דפוס חוזר של אחידות סטנדרטיזציה ושעמום עירוני.
איך ניתן לייצר צפיפות ובנייה חדשה מבלי לייצר עוד מאותו הדבר, אלא לייצר מצבים עירוניים ייחודיים בלתי צפויים כאלה שנוצרים מתוך המפגש בין שכבות שונות ולא מתוך דגם קבוע מראש.
מקום התערבות| נווה דוד חיפה
הפרויקט שלי ממוקם בשכונת נווה דוד בחיפה, שכונה מוזנחת שבה ביליתי זמן רב בילדותי.
עבורי השונה משמשת מקרה מבחן אישי ועירוני כאחד, מרחב עם פוטנציאל חיים חזק שנמצא תחת תהליכי התחדשות שלעיתים נראים גנריים ואחידים מדי, כאלה שמייצרים חזרה על אותם דפוסים עירוניים במקום לייצר שונות ועושר מרחבי.
הצעה תכנונית| עיר רב שכבתית
אני מציע מודל עירוני צפוף אך רב שכבתית שמנסה לערער על אותה אחידות.
מודל שבו הקרקע אינה מישור אחד ברור אלא מערכת של גבהים מעברים וחללים חופפים שבו הרחוב ממשיך להתקיים גם אנכית וגם אופקית. רחוב שבו פעילויות עירוניות שונות חודרות זו לזו ויוצרות תנאים חדשים של שימוש מפגש וחוויה.
גישת העבודה| רחוב כחומר גלם
בבסיס הגישה התכנונית עומד אופן הפעולה שלי כאמן רחוב אני ניגש למרחב קיים כאל חומר גלם מפרק אותו לגורמים מזהה את השכבות הסמויות שבו מבצע מניפולציות כגון חיתוך, הסטה, שכפול וחיבור מחדש ובונה ממנו קומפוזיציה חדשה.
כך גם בתכנון הרחוב לא יצירה של דפוס אחיד מלמעלה אלא פעולה של פירוק והרכבה מחדש של המרחב הקיים לכדי מערכת עירונית שמייצרת ייחודיות מתוך עצמה.
תוצאה מבוקשת| עיר חיה וייחודית
המטרה היא לייצר רחוב שאינו חוזר על עצמו אלא כזה שנשאר חי משתנה ומגיב.
עיר צפופה יותר אבל גם כזו שמייצרת מגוון עומק וייחודיות דרך המפגש בין חלקיה ולא דרך אחידות מתוכננת מראש.
שעמום עירוני- הוא התוצאה של תכנון שמעדיף פונקציונליות על פני חוויה אנושית
מצב שבו העיר מפסיקה לעורר סקרנות. האדם הולך בה בלי לעצור, בלי להביט סביב, בלי להרגיש. במקום לגלות, הוא פשוט עובר. וזהו הרגע שבו השעמום העירוני משתלט – לא רק על הרחובות, אלא גם על מי שצועד בהם.

הבעיה
מי שכפל את השכונה שלי?


נווה דוד בצל שכונת המגדלים


התמקדות ברחוב

סל כלים להתערבות

תכנית קרקע


סיטואציות רחוב משתנות


חתך מזרח מערב

חתך צפון דרום
מבט מתוך הגשר אל הרחוב

מבט מכפלי הקרקע

מבט מהרחוב

מבט מהרחוב העליון



מודל קנ"מ 1:250